ארגז הכלים שלי

 

 
ארגז הכלים שלי
מיכל יערון – לעוף פסיכולוגיית ספורט מתקדמת
אינסטלאטור משתמש במפתח צינורות. כל בעיה הוא פותר איתו, פותח צינורות וסוגר אותם. כל בעיות הסתימות נפתרות בעזרת המפתח האחד הזה. אם הוא נתקל בדרך במסמר, הוא ישתמש באותו מפתח גם כדי לדפוק את המסמר. המפתח יהפוך לרגע לפטיש. שנים יכול אותו אינסטלאטור לפתור את בעיותיו המקצועיות בעזרת אותו מפתח אחד. אולם, אם יתקל בבעיה אחרת – פתיחת בורג, למשל – בעיה הדורשת פתרון עם כלי אחר, כבר יהיה לו יותר קשה לפתור את הבעיה עם אותו מפתח צינורות. הדבר יחייב את האינסטלאטור שלנו, להוציא כלי אחר מארגז הכלים שלו. אם יש לו מברג והוא יודע להשתמש בו, מה טוב, אך אם לא? הוא יצטרך למצוא אחד כזה.

ארגז הכלים המוחשי הוא משל פשוט ביותר לארגז הכלים האישי שלנו - ההתנהגותי, הרגשי והחשיבתי. גם לנו בחיי היום יום יש ארגז כלים פנימי איתו אנו פותרים את הבעיות בהן אנו נתקלים בדרך. ארגז כלים זה מכיל את יכולותינו וכישורינו להתמודד עם משימות החיים הפשוטות והמורכבות כאחד. לדוגמא: שחקן טניס הנתקל בטעות של שופט, חש מרומה ומאוכזב ומגיב בכעס. הוא מפנה את גבו ומטריד את מחשבתו בהסברים לא רלוונטיים על עוגמת המצב. אי לכך הוא לא משתחרר מהנקודה הקודמת ומגיע לא מרוכז מספיק לנקודה הבאה. הכעס הוא הכלי בו הוא מגיב במצבים כאלו, והפגיעה בריכוז ובהכנה לנקודה הבאה לא מאחרים לבוא. אולם, יתכן כי השימוש בכעס ברגע זה אינו מקדם אותו ואינו מתאים למצב. אם יבחר הטניסאי שלנו "להוציא" כלי אחר מארגז הכלים שלו ייתכן והמשחקון הבא והמשחק בכלל יהיו טובים יותר.

כיצד בוחרים כלי אחר? לעיתים הבנה ומודעות יהיו מספיקים. ההבנה כי התגובה האוטומטית אינה יעילה דיה, היא מספיקה כדי להחליט לבחור בכלי אחר שיהיה יעיל יותר. ואמנם, בפעמים רבות אין לנו את הכלי המתאים בארגז הכלים שלנו, או אז עלינו לשנס מותניים ולהיות מוכנים ללמוד להשתמש בכלים אחרים. היכולת לשכלל את הרפרטואר האישי שלנו החשיבתי, הרגשי וכמובן ההתנהגותי, מהווה אבן דרך חשובה בהתפתחות של כל ספורטאי ואף של כל אדם. תגובת הכעס הובילה את הספורטאי הכעוס לביטוי לא מיטבי של עצמו. דרך עבודה ותרגול הוא יכול לבחור לנתב את תחושת האכזבה לכיוון של ריכוז ונחישות - ההחלטה כי את הנקודה הבאה הוא ינצח, יהיה מה שיהיה.