המאמן והלחץ - רומן לא פשוט

 

 
המאמן והלחץ – רומן לא פשוט
מיכל יערון, איילת כץ – לעוף פסיכולוגיית ספורט מתקדמת
כשאני צופה בשידורי טלוויזיה על אירועי ספורט או נמצאת במגרשים ובמסלולים, אני מוצאת עצמי תמיד מסתכלת בעניין רב בהתנהגותו של המאמן.
למאמן תפקיד משמעותי ובמהלך התחרות הוא נמצא בסיטואציה לא פשוטה.

לעיתים אני רואה מאמן שצועק על הקווים או מתפרץ כלפי השחקנים / הספורטאים שלו, בעוד אחר מעביר פסק זמן ומתייחס לספורטאיו בעדינות ורגישות. לדעתי, ההתנהגויות הראשונות שמוזכרות מעידות על תפקוד לקוי של המאמן ועל קושי להתמודד. לא הרבה נכתב על היבטים פסיכולוגים של אימון. המחקר בתחום פסיכולוגיית הספורט, שגם הוא עדיין בחיתוליו, עוסק בעיקר בספורטאים עצמם.
המעמד של ספורטאי המתחרה מעמיד לא רק אותו אלא גם את המאמן בסיטואציה רגשית קשה (ראה טיפ לעמוד על הקווים). מצבו הרגשי של המאמן מושפע בין היתר מהצורך להתמודד עם לחץ.

לחץ - אחד הנושאים המרכזיים שנחקרים בתחום פסיכולוגיית הספורט אולם, רוב המחקרים מתמקדים בלחץ שחווה הספורטאי. בשנים האחרונות החלו להתייחס מבחינה מחקרית גם ללחץ שחווה המאמן ואופן ההתמודדות שלו עימו.
במחקר שנעשה בארה"ב על מאמנים בביה"ס נמצא כי מקורות הלחץ המופעלים על המאמן הם: האוהדים ובעלי הקבוצה (51%), ההורים של האתלט (31%), מקורות לחץ של המאמן עצמו (14%) ומקורות לחץ של האתלט/ספורטאי (4%). מכאן עולה שעל המאמן מופעלים מקורות לחץ רבים מגורמים שונים סביבו וכי מעל 80% מתוכם הם חיצוניים למאמן ולספורטאי עצמו. זה מצב די אבסורדי, מפני שזירת ההתמודדות המרכזית של המאמן היא הספורטאי והישגיו. זירה זו מעמידה אתגרים והיא מלחיצה מאוד בפני עצמה. מכאן, שבמקום שריכוזו של המאמן, השקעתו ותשומת ליבו יהיו מופנים כלפי עצמו וכלפי הספורטאי שלו, מקורות לחץ חיצוניים שואבים ממנו כמות אנרגיה עצומה.

המאמן במקום להיות עסוק בדרכי החינוך של הספורטאי ובהישגיו, צריך להפנות את המשאבים הקוגניטיביים והרגשיים שלו לגורמים חיצוניים כמו מנהלים, הורים ומשפחתו של הספורטאי.
כדי לסייע למאמן לבצע את תפקידו על המשפחה, ההנהלה וגורמים נוספים הקשורים לספורטאי לשאוף להיות מקור לתמיכה, לסיוע ולרוגע ולהשתדל לא להוסיף לחץ על לחץ שכבר קיים.