המתנה מורטת עצבים
אולימפיאדה: המתנה מורטת עצבים....
מיכל יערון, לעוף – פסיכולוגיית ספורט מתקדמת
זהו, הרגע הגיע. הדגלים מונפים וטקס הפתיחה מאחורינו, המסך עלה וההצגה מתחילה. יש מי שקופץ למים ומי שעולה על המזרן, יש שמזנקים ויש הנאבקים ולכולם רצון אחד בלבד. להצליח. להיות מסוגלים ברגע נתון להביא לידי ביטוי את העבודה המאומצת שעשו לאורך הקריירה ובמיוחד ב-4 השנים האחרונות.
אז על לחץ כבר דברנו בלי סוף, ועל הכנה לתחרות גם כן, אך מה עושים ממש בימים האחרונים של ההמתנה מורטת העצבים, רגע לפני ההתחלה. איך מעבירים את הזמן כשעומס האימונים ירד בהרבה, כשאת ואתה נמצאים בתוך המיעוט המייחל להביא את המיטב, כשכל העולם מסתכל?
מיכל יערון, לעוף – פסיכולוגיית ספורט מתקדמת
זהו, הרגע הגיע. הדגלים מונפים וטקס הפתיחה מאחורינו, המסך עלה וההצגה מתחילה. יש מי שקופץ למים ומי שעולה על המזרן, יש שמזנקים ויש הנאבקים ולכולם רצון אחד בלבד. להצליח. להיות מסוגלים ברגע נתון להביא לידי ביטוי את העבודה המאומצת שעשו לאורך הקריירה ובמיוחד ב-4 השנים האחרונות.
אז על לחץ כבר דברנו בלי סוף, ועל הכנה לתחרות גם כן, אך מה עושים ממש בימים האחרונים של ההמתנה מורטת העצבים, רגע לפני ההתחלה. איך מעבירים את הזמן כשעומס האימונים ירד בהרבה, כשאת ואתה נמצאים בתוך המיעוט המייחל להביא את המיטב, כשכל העולם מסתכל?
הימים האחרונים והשעות האחרונות חשובים מאד. הספורטאים צריכים להיות מסוגלים "לשלוט" במצב הפסיכולוגי שלהם כמה שיותר כדי להביא עצמם, גופנית ופסיכולוגית, לרגע השיא מבחינה מנטאלית, פיסית ורגשית. יש שצריכים להביא עצמם למצב הזה לשניות או דקות ספורות, יש למספר ימים ויש שליום אחד שבו יש עליות ומורדות. מתחרים, נחים ושוב מתחרים וחוזר חלילה.
צריך לזכור שני דברים מאד חשובים. האחד, יש לנו כמות תשומת לב (קשב) מוגבלת, אנרגיה מוחית שקיימת כל עוד אנחנו במצבי ערות. שנית, זמן שאנו לא עסוקים בו או עושים דבר שאין לנו עניין בו ואנו חשים משועממים, עובר לאט יותר מזמן שאנו עסוקים בו. ככל שיותר נעים ומעניין לנו כך הזמן עובר מהר יותר. ההסבר הוא פשוט- ככל שאנחנו יותר עסוקים, כך תשומת הלב מופנית יותר אל המטלה, ופחות אל הזמן. ברמה הפשטנית ביותר, כשאנחנו עסוקים או שקועים במשהו פחות נסתכל בשעון.. כשאנחנו ממתינים בתור לבנק, נציץ בו כל דקה.
אם נזכור את שתי הנחות המוצא הללו ובנוסף את הרצון והצורך של הספורטאים שהזמן לתחרויות יעבור כבר ויגיע (או כמו שאמרה לי ספורטאית אחת: "אני כבר כמו בלון ומתה להתפוצץ"), הדבר הנכון ביותר הוא להעביר את הזמן בצורה נעימה, לא מעייפת גופנית ורחוקה מכל התעסקות בתכני התחרות עצמה. כדאי פחות להתעסק ולחשוב על הדברים, ולהימנע מלהעביר מחשבות על התחרות מצד לצד בלי תועלת ממשית. יש להתרחק מעיתונים וספקולציות, יש לצמצם שיחות על הנושא, צריך להיות בחברת אותם אנשים שנעים ואוהבים את חברתם. כדאי לעשות דברים מהנים כמו ספר או סרט, מחשב או שיחת חולין. ובעיקר, צריך להיות טובים ונעימים לעצמכם. כל דבר שיאפשר לזמן לעבור ולספורטאי יכולת לשלוט על התכנים שיעסיקו את מחשבתו, יקדמו אותו לעבר הרגע הנכסף, נקי מהפרעות ומחודד למשימה..