פשוט הלוך - חזור

 

 
"לפני המקצה חשבתי: פשוט הלוך- חזור איפה כבר אפשר לטעות?
מיכל יערון – לעוף, פסיכולוגיית ספורט מתקדמת
גאונות. גאונות פסיכולוגית.
לא הייתי יכולה לתמצת את פסיכולוגיית הספורט יותר טוב מהמשפט הזה.
 
בואו נחזור קצת לאחור...אליפות ישראל בשחייה. הבריכה עמוסה שחיינים, ואני בקהל, חושבת על הרגעים האלו לפני שהשחיינים קופצים למים. השונות ביניהם עצומה. בגיל, בסגנון, באופי, ביכולת, בעוד אינספור מאפיינים, כשאחד מהם הוא היכולת של הספורטאי לעמוד במשימה שהוא הציב לעצמו, תוך התייחסות נכונה לסביבה החיצונית שלו.

בליווי ספורטאים חשוב לדעת להבחין בסוג המשימה שעל הספורטאי לבצע. האם המשימה היא ביחס לאחרים או ביחס לעצמו. כשהמשימה היא ביחס לאחרים, גם אם בבסיס שלה זו מיומנות סגורה כמו משחה קצר או ספרינט ל- 100 מטר בריצה, אנחנו הופכים את הפוקוס של הביצוע מבפנים החוצה. במצב כזה על הספורטאי להיות קשוב ולשים לב לא רק למשימה עצמה אלא גם לסביבתו. לדוגמא, שחיין ששוחה 100 מטר, כשמטרתו היא לעמוד בתוצאה מסוימת, מתכנן את המקצה מבחינת מספר התנועות, משכן והקצב שלהן. מרחק המשחה ידוע, ההתנהלות ידועה, המים מוכרים, והמיומנות היא סגורה- כל הדברים ידועים וקבועים מראש. במצב כזה התייחסות לעולם שמסביב איננה הכרחית למטרתו של השחיין, אלא הופכת להיות גורם לא רצוי ומשפיע על הביצוע. אם הוא יתייחס לסביבה החיצונית, הוא לא ירכז 100% מיכולתו בביצוע המתוכנן, אלא יהיה עסוק בדברים אחרים השואבים ממנו אנרגיה, ריכוז ומשאבים.

לעומת זאת שחיין שמטרתו היא לזכות במקום מסוים או להתמודד עם יריב ספציפי, תשומת ליבו לא נתונה רק לביצוע הגופני אלא גם לנוכחים האחרים במים- זוהי המטרה, מיקום ביחס לאחרים. הוא צריך להיות מסוגל לפזר את תשומת ליבו בין המשימות השונות כדי שיתחברו לתמונה שלמה.

במקרה הראשון בו ספורטאי מרוכז במשימתו שלו בלבד, ההתייחסות הכאילו-צינית למשימה טומנת את ההבנה שכדאי שלא לבזבז אנרגיה על הנעשה מסביב.

חשוב לציין, בשני המקרים, הן במשימה המרוכזת אישית והן במשימה הלוקחת בחשבון משתנים אחרים כמו יריבים, על הספורטאי להימנע מלהכניס לשיקוליו ולמאגר האנרגיה שלו, גירויים כמו קהל, דעות של הסביבה והצורך לספק אחרים. זה לא פשוט, אבל הוא צריך לדעת לנטרל את הסביבה הלא רלוונטית ולרכז אנרגיה ותשומת לב רק בדברים הרלוונטיים למשימה.

שוב, האמירה "פשוט הלוך- חזור איפה כבר אפשר לטעות?" מעידה על מצב פסיכולוגי מצוין אליו הגיע השחין אותו אני מלווה, רגע לפני הקפיצה למים.