''מה אני מכבי אש?''

 

 
"מה אני מכבי אש?"
מיכל יערון, לעוף – פסיכולוגיית ספורט מתקדמת
השבוע התקשר אלי חבר ותיק מעולם הספורט. "אני צריך טובה" הוא התחיל את השיחה, "בן של חברים טובים מתחרה באליפות הארץ השבוע והוא נורא לחוץ, את יכולה לפגוש אותו ולעזור לו?"
חייכתי לעצמי חיוך עגום ושאלתי אותו בעדינות, "תגיד, מה? אני מכבי אש?"
 
אני נתקלת בלא מעט בקשות כאלה: "בואי תדברי עם הקבוצה לפני משחק חשוב, תעבירי סדנא חד פעמית יומיים לפני תחרות, תני טיפ למאמן...". מודה, מחד זה מחמיא לי. אנשים בעולם הספורט מאמינים שיש לי יכולות לתקן בזמן קצרצר תקלות עמוקות בעבודתם. הם אולי רואים בי קוסמת, עושה ניסים ואפילו רופאת אלילים לרגעים. נכון, גם כשלי כואב הראש אני לוקחת אקמול. זה עוזר לי תוך כמה דקות ומצבי משתפר. אך אני לא חיה על אקמולים ולא לוקחת אותם במקום לשמור על אורח חיים בריא.

למען ההגינות אני חייבת לציין כי בתחילת דרכי נפלתי לבורות מחממי האגו הללו. רציתי להיות גיבורה ולהציל. הכישלונות בדרך ובעיקר הנסיון הרב לימדו אותי לא להתפתות. כיום אני יודעת שחשוב לבדוק עם מי שפונה אלי האם נכון שתהיה התערבות מקצועית שלי, ולאחר מכן למצוא את הדרך הנכונה כיצד לעשות זאת. הורים הפונים לגבי ילדם, יקבלו ממני הדרכה כיצד להרגיע ולהכיל אותו. מאמן או הנהלה מודאגים, יקבלו הכוונה ויעוץ, ויוכלו להשתמש במערכת היחסים הארוכה שלהם כדי שידעו לתת את האקמול עם כמות המים המתאימה. חשובה לא רק כמות האקמול אלא גם מי ואיך מגישים אותו.

כמעט 20 שנות ניסיון בעולם הספורט הביאו אותי לתובנה כי מעורבות פסיכולוגית בחייו של ספורטאי או בחייה של קבוצה הם הכרחיים ברוב המקרים. עבודת ליווי נכונה ומקצועית יכולה להיות ההבדל בין נצחון להפסד. בין קבוצה מתפקדת לקבוצה סובלת. בין ספורטאי מתקדם ומאמן מצליח לבין מערכת קשיים קבועה.

יש כיום קבוצות גדולות בעולם וספורטאי ענק שעברו וחוו קשיים, נצחונות, מפלות, גביעים, אליפויות וכישלונות, וכולם מבינים שהעבודה הפסיכולוגית מהווה כיום חלק בלתי נפרד מחיי היום-יום של כל קבוצה, מועדון או ספורטאי, בין אם הוא ספורטאי חובב שרוצה להעצים ולשפר, ובין אם מדובר בקבוצה מקצוענית.